טלאים בעקבות ציירים
השימוש בעבודות אמנות מוכרות כבסיס לעבודות אחרות אינו חדש. הוא מקובל כל עוד נעשה הדבר באופן מוצהר, ובהתייחסות לאמן שעבודתו היא המקור להשראה.
מה שעניין אותי הוא השימוש באמצעים שונים - במקרה שלי פיסות בדים – לתאור דברים דומים. לא כל מה שניתן לתיאור בצבעים ניתן לתיאור בפיסות בדים, וגם להפך.
החופש שלקחתי לעצמי ב"תרגום" הציורים המקוריים לעבודות טלאים מניב לטעמי משהו חדש ומרענן.
שני הציירים שבהם בחרתי שונים מאד בדרכי עבודתם.
פול קליי מצייר דמויות אנושיות באופן סמלי כמעט. הוא משתמש בצורות הנדסיות המזכירות באופן מפתיע עבודות טלאים מסורתיות. מבחינה זו המעבר משפה לשפה כמעט התבקש.
מודליאני לעומתו מצייר דמויות נשים בסגנון נטורליסטי הרבה יותר, תוך הקצנה מכוונת של חלקי גוף שונים, כגון הצוואר.
השימוש בבדים במקרה זה מעניק לדמויות ולרקע שלהן רכות מסוימת המחמיאה להן. גם כאן לקחתי לעצמי חופש מסוים בבחירת צבעי הבדים לבגדים השונים, מבלי לפגוע ברושם הכללי של הדמויות במקור.
